הגדרות קצרות וברורות למונחים שצצים כשכותבים עבודה סמינריונית, מכתב, מייל או תוכן לאתר, כל אחת עם קישור לכלי שעוזר במשימה.
המילון הזה מגדיר 20 מונחים שכותבים בעברית מחפשים הכי הרבה: מפרפרזה, פלגיאט וציטוט לפי APA ועד כתיב מלא, בניינים, סמיכות, משלב לשוני וגלאי AI. כל הגדרה באורך של 40 עד 60 מילים, נכתבת בעברית ולא מתורגמת מאנגלית, נשענת על כללי האקדמיה ללשון העברית ועל מדריך APA במקום שבו הם חלים, ומקושרת לכלי AdeptWrite או למדריך שמתאימים לה, כך שאפשר לעבור מההגדרה ישר לפעולה.
רשימת המקורות שבסוף העבודה, מסודרת לפי הסדר האלפביתי ומעוצבת לפי סגנון ציטוט. בעברית ובאנגלית משלבים בדרך כלל שתי רשימות או רשימה אחת עם מקורות עבריים ולועזיים. כל רשומה מציינת מחבר, שנה, כותרת ופרטי פרסום, ועוד DOI או כתובת אתר אם יש, כדי שהקורא ימצא כל מקור. ביבליוגרפיה לפי APA בעברית.
דפוס הטיה של הפועל בעברית שקובע את משמעותו בהקשר של פעילות, סביל, חוזר או גורם. שבעת הבניינים הם פעל, נפעל, פיעל, פועל, הפעיל, הופעל והתפעל. החלפת בניין משנה גם מבנה המשפט: ״פרסמו את הדוח״ הופך ל״הדוח פורסם״. הבנת הבניין עוזרת בשכתוב ובתיקון שגיאות הטיה.
כלי שמעריך באילו דפוסים סטטיסטיים כתוב טקסט ומחזיר ציון הסתברותי. הציון הוא הערכה ולא הוכחה לכך שמישהו השתמש בבינה מלאכותית: טקסט אנושי פורמלי עלול לקבל ציון גבוה, וטקסט ערוך מעט לקבל ציון נמוך. לא כדאי לבסס עליו החלטה לבדו. איך עובד גלאי AI.
המוסד העליון לענייני לשון בישראל, שקובע את כללי הדקדוק והכתיב ואת המונחים בעברית, ומפרסם את החלטותיו. בספק לגבי כתיב או הטיה, ההחלטות שלה הן המקור המחייב לכתיבה תקנית. אתר האקדמיה כולל גם מאגר מונחים ומילון, ובהם בודקים מילה לפני שמחליטים כיצד לכתוב אותה.
הערה ממוספרת שמופיעה בתחתית העמוד ומפנה למקור או מוסיפה הסבר שלא מתאים לגוף הטקסט. כשההערות מרוכזות בסוף הפרק או בסוף העבודה הן נקראות הערות סיום. סגנונות ציטוט מסוימים, כמו שיקגו, בנויים עליהן, ואילו APA משתמש בהן רק להסברים קצרים. הערות שוליים בעבודה אקדמית.
הכלל שלפיו שם התואר, הפועל וכינויי הגוף מתאימים לשם העצם במין (זכר או נקבה) ובמספר (יחיד או רבים). שגיאות נפוצות הן ״הילדים הולכות״ במקום ״הולכים״ והתאמה לא נכונה של מספרים: ״שתי ספרים״ במקום ״שני ספרים״. טעויות כאלה בולטות במיוחד בטקסטים שנכתבו בעזרת כלים אוטומטיים.
המשפט, לרוב בסוף המבוא, שמציג את הטענה העיקרית של החיבור ואת הנימוקים שהוא יפתח. טענה טובה היא ספציפית, שנויה במחלוקת וצרה מספיק כדי להוכיח במסגרת מספר המילים שנקבע: ״יש לאפשר שעות לימוד גמישות בבתי הספר כי הן מפחיתות לחץ ומשפרות הישגים״ טובה מ״שעות לימוד הן נושא מעניין״.
שיטת כתיב שבה תנועות מסומנות באותיות ו׳ ו־י׳ כדי שאפשר יהיה לקרוא בלי ניקוד. האקדמיה ללשון העברית קבעה את כללי הכתיב חסר הניקוד, ובעדכון 2017 נקבע למשל לכתוב תוכנית, צוהריים וחוכמה. רבים עדיין כותבים תכנית וצהריים, ולכן כדאי לבדוק איות. כללי הכתיב המלא.
רמת הלשון שמתאימה למצב התקשורת: לשון גבוהה בכתיבה ספרותית וטקסטים רשמיים, לשון תקנית במכתבים, בעבודות ובעיתונות, ולשון דיבורית בצ׳אט ובשיחות חברים. בחירה נכונה של משלב היא חלק מהטון, ושינוי טון מרשמי ליומיומי משנה גם אוצר מילים ומבנה משפט. משלב לשוני.
גרסה מקוצרת של טקסט ששומרת רק את הנקודות המרכזיות, במילים שלכם. הסיכום קצר בהרבה מהמקור ומוותר על דוגמאות והערות צד. כמו בפרפרזה, סיכום של עבודה של מישהו אחר מחייב הפניה למקור כשאתם משלבים אותו בכתיבה שלכם, גם אם אף משפט מהמקור לא נשאר בו. איך כותבים סיכום.
הסימנים שמארגנים את הטקסט ומסמנים את המשמעות והקצב: נקודה, פסיק, נקודתיים, מקף, מרכאות וסימן שאלה. בעברית כותבים מימין לשמאל, ולכן סימנים בסוף שורה מופיעים בצד שמאל, ושילוב מילים לועזיות עלול לשבש את סדרם. כדאי לבדוק את הסימנים בטקסט המוגמר. סימני פיסוק בעברית.
צירוף של שני שמות עצם שבו הראשון, נסמך, מתקצר ונצמד לשני, הסומך, כמו ״תוצאות המחקר״ או ״בית ספר״. אפשר להפוך אותו לצירוף עם ״של״, ״התוצאות של המחקר״, וזו טכניקה מועילה בניסוח מחדש. בסגנון תקני ורשמי מעדיפים בדרך כלל סמיכות על פני הצירוף עם ״של״.
עבודה כתובה מחקרית שמגישים בקורס באקדמיה או במכללה: שאלת מחקר, סקירת ספרות, דיון ומסקנות, עם הפניות לפי סגנון ציטוט ורשימת מקורות. היקפה והנחיותיה נקבעים על ידי המרצה והמחלקה. ההבדל מחיבור הוא ההסתמכות על מקורות מחקריים והחובה לתעד אותם בקפדנות לפי הנחיות המרצה.
הצגת מילים, רעיונות או נתונים של אחרים כאילו הם שלכם, בלי ציון המקור. זה כולל העתקת משפטים בלי מרכאות, תרגום מאמר מאנגלית בלי הפניה, שימוש חוזר בעבודה שלכם עצמכם והגשת טקסט שכתב מישהו אחר. מוסדות לימוד קובעים בנהליהם את העונשים, ולכן כדאי לקרוא את הנוהל של המוסד שלכם. מה זה פלגיאט.
ההוראה או השאלה שכותבים למודל בינה מלאכותית כדי לקבל תשובה. פרומפט טוב מציין מטרה, קהל, משלב ואורך, ומצרף את הטקסט הרלוונטי. גם אז התשובה עלולה לכלול טעויות דקדוק, תחביר מתורגם מאנגלית ומקורות שלא קיימים, ולכן בודקים אותה בעצמכם. איך משתמשים ב־ChatGPT בעברית.
ניסוח מחדש של קטע במילים אחרות ובמבנה משפט אחר, בלי לשנות את משמעותו. אורך הפרפרזה דומה בדרך כלל למקור, שלא כמו סיכום שמקצר. בכתיבה אקדמית היא עדיין מחייבת הפניה למקור; פרפרזה בלי ציטוט נחשבת פלגיאט גם אם כל מילה הוחלפה. מה זה פרפרזה.
ציטוט הוא העתקת מילים מדויקות של מקור בתוך מרכאות; הפניה היא ציון קצר בגוף הטקסט שמזהה את המקור של ציטוט, של פרפרזה או של נתון, למשל (כהן, 2021, עמ׳ 45). ההפניה מצביעה על רשומה מלאה ברשימה הביבליוגרפית, ועל כל טענה שאינה ידע כללי חובה להפנות. כך הקורא יכול לבדוק בעצמו.
תוכנית של הטקסט שנבנית לפני הכתיבה: הפרקים העיקריים, סדרם והנקודות המרכזיות בכל אחד, בדרך כלל כרשימה מדורגת. ראשי פרקים שומרים על היגיון הטיעון, מונעים חפיפה בין פרקים ומזרזים את הכתיבה, כי ממלאים מבנה קיים במקום להתמודד עם דף ריק, ואפשר לשנות אותו בקלות.
סיכום קצר ועצמאי בראש מאמר מחקר או עבודת גמר, שמכסה בדרך כלל את הרקע, המטרה, השיטה, התוצאות העיקריות והמסקנה. כותבים אותו אחרון, במשפטים שלמים, ולרוב מוסיפים אחריו מילות מפתח. הקוראים מחליטים לפיו אם לקרוא את העבודה, ולכן חשוב לשמור על מגבלת המילים שנקבעה.
סגנון ציטוט מסוג מחבר־שנה, שפרסמה האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה ושמהדורתו השביעית היא העדכנית. הוא נפוץ במדעי החברה, בחינוך ובפסיכולוגיה, ומוסדות רבים מנחים להשתמש בו. הוא מפנה בגוף הטקסט במחבר ובשנה, ורשימת המקורות בסוף העבודה מפרטת כל מקור. את הסגנון הנדרש קובע המרצה או כתב העת.
מילון רגיל מכסה את כל אוצר המילים של השפה ואת משמעויותיהן, ואילו מילון מונחים מכסה רק מונחים מתחום אחד, כאן כתיבה ולשון, בהסברים קצרים ומעשיים יותר ובדוגמאות לשימוש בכל מונח.
כן, תוך ציון ״מילון המונחים של AdeptWrite״ וקישור לעמוד. בעבודה אקדמית צטטו גם את המקורות הראשוניים שההגדרות מפנות אליהם, כמו מדריך APA והחלטות האקדמיה ללשון העברית.
הציעו אותו דרך עמוד יצירת הקשר. מונחים מבוקשים נוספים אחרי שנכתבה להם הגדרה ונבדקה מול מקור ראשוני לפי מדיניות העריכה שלנו, ותאריך העדכון בעמוד מראה מתי הרשימה השתנתה לאחרונה.