איך כותבים ביבליוגרפיה לפי APA בעברית: כללים, דוגמאות ובעיות כיווניות

בישראל אין תקן ארצי אחד לציטוט. רוב המחלקות מבקשות APA 7 בהתאמה לעברית, וחלק מהמחלקות במדעי הרוח ובמשפטים מעדיפות הערות שוליים. הכלל המעשי: לבדוק בהנחיות הקורס, לכתוב מחבר ושנה בגוף הטקסט, ולבנות רשימה אלפביתית בסוף, עם ״ו״ במקום & ו״עמ׳״ במקום pp. כאן יש דוגמאות לעברית ולאנגלית.

איזה סגנון ציטוט נדרש בעבודה שלכם?

התשובה הקצרה: אין בישראל תקן ציטוט ארצי, בדומה לתקנים הלאומיים שקיימים במדינות אחרות. מי שקובע הוא המוסד, המחלקה, ובסוף המרצה או המורה שנתנו את המטלה. במוסדות רבים, בעיקר בחינוך, בפסיכולוגיה, בסוציולוגיה ובמדעי החברה, הסגנון הנפוץ הוא APA בגרסה השביעית (2019), בהתאמה לעברית. במשפטים ובחלק ממחלקות מדעי הרוח נפוצות גם הערות שוליים, ובמדעי הרפואה והטבע נפוצים סגנונות מספריים כמו Vancouver ו־IEEE. את הגרסה הנוכחית של APA כדאי לוודא באתר הרשמי apastyle.apa.org, ובכל מקרה במדריך שהמחלקה שלכם מפרסמת.

חשוב לדעת: ל־APA אין מהדורה עברית רשמית. כל אוניברסיטה ומכללה מפרסמת (לרוב דרך הספרייה) מדריך שמתאים את הכללים לעברית, והמדריכים לא תמיד זהים בפרטים. לכן הכלל הראשון הוא: הנחיות הקורס גוברות על כל מדריך כללי, כולל זה. הדוגמאות כאן מציגות את הנוהג הנפוץ ואינן מצטטות מדריך של מוסד מסוים. לפני שמגישים עבודה, פתחו את מדריך ה־APA של הספרייה שלכם ובדקו את הנקודות שבטבלה שבהמשך.

איך נראית הפניה בגוף הטקסט

ב־APA מציינים בגוף העבודה את שם המשפחה של המחבר ואת שנת הפרסום. אין צורך בשם פרטי ובכותרת.

• מחבר אחד: (כהן, 2020) או: כהן (2020) טוענת ש...
• שני מחברים: (כהן ולוי, 2020). בעברית כותבים ״ו״ צמודה לשם, ולא את הסימן & שמשמש באנגלית.
• שלושה מחברים או יותר: (כהן ואחרים, 2020). זו ההתאמה העברית הנפוצה של et al.; יש מוסדות שמבקשים ״ואחרים״ ויש כאלה שמעדיפים ״ואח׳״ או et al. גם בטקסט עברי, ולכן בדקו.
• ציטוט ישיר: מוסיפים עמוד, למשל (כהן, 2020, עמ׳ 15). המקצר ״עמ׳״ נכתב עם גרש, כפי שהוא מופיע בספרות העברית.
• מקור בשפה זרה בתוך משפט עברי: (Miller, 2019). שם המחבר נשאר באותיות לטיניות, וכך גם ברשימה.

עבודה אחת יכולה להכיל גם מקורות עבריים וגם מקורות באנגלית. מסמנים אותם באותה צורה, אבל כל אחד לפי שפתו: בעברית ״ו״ ו־״עמ׳״, באנגלית & ו־p. או pp. כשכותבים את ההפניה בתוך משפט בשפה אחרת.

הרשימה הביבליוגרפית: מבנה כללי

הרשימה מופיעה בסוף העבודה תחת הכותרת ״רשימה ביבליוגרפית״ (או ״ביבליוגרפיה״, לפי בקשת המחלקה). הכללים הבסיסיים:

1. כל מקור שהוזכר בטקסט מופיע ברשימה, ולהפך.
2. הרשימה ממוינת לפי שם המשפחה של המחבר הראשון, בסדר האלפבית של השפה.
3. ברשימה בעברית: שם משפחה, פסיק, ראשי תיבות של השם הפרטי עם נקודה. למשל: כהן, י.
4. בין מחברים כותבים ״ו״ לפני המחבר האחרון. אין צורך בפסיק לפני ה״ו״.
5. שנה בסוגריים אחרי המחברים, ואחריה נקודה.
6. שם הספר או שם כתב העת נכתב בנטוי (italic). בכתב עת נוסף בנטוי גם מספר הכרך.
7. ההזחה: שורה שנייה ואילך מוזחות פנימה (hanging indent).

שפה אחת או שתי רשימות?

כאן המחלקות נבדלות. יש שמבקשות רשימה אחת, ממוינת אלפביתית כשהמקורות העבריים לפני האנגליים. יש שמבקשות שתי רשימות נפרדות, ״מקורות בעברית״ ו־״מקורות באנגלית״. אין בחירה נכונה אחת. אם לא הוגדר, שתי רשימות נפרדות קלות יותר לעריכה, כי כל רשימה יושבת בכיוון כתיבה אחד.

דוגמאות לפי סוג מקור

כל הפרטים להלן, שמות, כותרות ומספרים, הם דוגמאות מומצאות שנועדו להראות את המבנה בלבד.

מאמר בכתב עת בעברית

• כהן, י. ולוי, ד. (2020). זמן מסך והישגים לימודיים בקרב בני נוער. מגמות בחינוך, 14(2), 45–68. https://doi.org/10.0000/example

המבנה: מחברים, שנה, כותרת המאמר (לא בנטוי), שם כתב העת בנטוי, כרך בנטוי, גיליון בסוגריים, טווח עמודים. בעברית משתמשים במקף בין מספרי העמודים. כתובת DOI מסיימת את הרשומה בלי נקודה אחריה.

ספר

• אברהם, ר. (2018). כתיבה אקדמית בעידן הדיגיטלי. הוצאת הספרים של האוניברסיטה.

APA 7 לא מבקשת לציין את עיר ההוצאה, אלא את שם ההוצאה בלבד. אם המדריך של המחלקה מבקש עיר, הוסיפו אותה.

פרק בספר ערוך

• שמעוני, נ. (2019). שימוש בטכנולוגיה בכיתה. בתוך מ. גולן (עורכת), חינוך וטכנולוגיה (עמ׳ 101–125). הוצאת הספרים של האוניברסיטה.

כאן מופיעות שלוש התאמות עבריות שכדאי להכיר: ״בתוך״ במקום In, ״(עורכת)״ או ״(עורך)״ או ״(עורכים)״ במקום (Ed.) או (Eds.), ו״עמ׳״ במקום pp. שימו לב שבשם העורכת השם הפרטי בא לפני שם המשפחה, כמו בכל רשומה שבה העורך אינו המחבר הראשי.

חוק או תקנות

חוקים אינם נרשמים כמו ספרים. המחלקה, ובמיוחד פקולטה למשפטים, קובעת את הנוסח, ולרוב נעשה בו שימוש בסימון לפי כללי ספר החוקים. הנוסח הבסיסי:

• חוק זכות יוצרים, התשס״ח־2007.

אחרי השם והשנה העברית מוסיפים לפי הנחיות המחלקה את מספר ספר החוקים ואת העמוד (ס״ח), ואת מספר הסעיף שבו השתמשתם. הפרטים האלה נמצאים בנוסח הרשמי של החוק במאגר החקיקה הלאומי או באתר הכנסת. אל תנחשו אותם מזיכרון ואל תעתיקו אותם ממקור משני.

כתבה באתר חדשות

• לוי, ד. (2026, 14 במרץ). מה משתנה בשבוע הלימודים. שם אתר החדשות. https://www.example.com/article

למאמר בעיתון או באתר מציינים מחבר (אם יש), תאריך מלא, כותרת, שם האתר וכתובת. אם אין מחבר, הכותרת עוברת למקום הראשון והרשומה ממוינת לפי המילה הראשונה בה, בלי ״ה״ הידיעה. אם התוכן עשוי להשתנות, ציינו את תאריך הגישה בעקבות הנחיית המחלקה.

מקור באנגלית ברשימה

• Miller, A. (2019). Sleep and working memory in adolescents. Academic Press.

מקור כזה נכתב בדיוק לפי כללי APA המקוריים, באותיות לטיניות, עם & בין מחברים ו־pp. לעמודים. אין לתרגם את שם המחבר ואת הכותרת לעברית, אלא אם המקור יצא גם בתרגום עברי, ואז מצטטים את המהדורה שבה השתמשתם.

טבלת בדיקה מהירה: עברית מול אנגלית

חלק מהמחלקות משנות פרטים אלה. הטבלה מציגה את הנוהג הנפוץ, ולא תקן.

בעיות כיווניות בשילוב עברית ואנגלית

הבעיה הנפוצה ביותר ברשימות מעורבות היא סימני פיסוק וסוגריים שקופצים למקום הלא נכון, כי העורך מנסה לנחש את כיוון הכתיבה. כמה כללים מעשיים:

• סוף שורה באנגלית בתוך פסקה עברית. נקודה בסוף רשומה שנגמרת בשם באנגלית עלולה להופיע בצד שמאל של המילה. הפתרון הקל הוא להפריד את הרשימות לפי שפה, או להוסיף סימן כיווניות מוסתר (LRM) אחרי המילה האחרונה. ב־Word אפשר להוסיף אותו דרך Insert, Symbol, Special Characters.
• סוגריים סביב שנה. כשהשנה באה אחרי שם באנגלית בתוך משפט עברי, בדקו שהסוגריים נפתחים ונסגרים בכיוון הנכון. אם הם מתהפכים, סמנו אותם ושנו את כיוון הפסקה, ולא את הסוגריים עצמם.
• מספרים וטווחים. טווח כמו 45–68 צריך להישאר ברצף אחד. אם הוא מתהפך, עטפו אותו בסימני כיווניות.
• כתובות אתר ו־DOI. תמיד בכיוון משמאל לימין, ובלי נקודה בסוף. אם העורך שולח את הנקודה לתחילת השורה, הוסיפו רווח לא שובר או שינו את כיוון הפסקה.
• נטוי בעברית. עברית נכתבת בנטוי באותה צורה כמו באנגלית, אבל לא כל גופן עברי תומך בנטוי יפה. אם הגופן נראה רע, החליפו גופן ואל תחליפו את הנטוי בקו תחתון.

טעויות נפוצות

• שימוש ב־& בין מחברים עבריים.
• רשימה שאינה ממוינת אלפביתית, או שמיון עברי ולטיני שמעורבבים בלי הסבר.
• מקור שמופיע בטקסט אך חסר ברשימה, או להפך.
• שם כתב עת בלי נטוי, או נטוי על כותרת המאמר עצמה.
• רשומות שנוצרו אוטומטית ולא נבדקו: כלי ביבליוגרפיה, כולל זה שלנו, טועים בפרטים ותלויים בנתונים שהזנתם.
• מתן קרדיט למקור משני כאילו קראתם את המקור המקורי. כשאתם מצטטים מי שציטט, כתבו ״מצוטט אצל״ ורשמו ברשימה רק את המקור שקראתם בפועל.

איך להשתמש במחולל הביבליוגרפיה של AdeptWrite

מחולל הביבליוגרפיה בונה רשומות במבנה של APA 7, MLA 9, Chicago, Harvard ו־IEEE מתוך הפרטים שאתם מזינים. הוא מעצב את הנתונים שלכם ואינו מאמת שהמקור קיים או שהפרטים נכונים, ולכן תמיד השוו מול המקור.

חשוב לדעת על הגרסה העברית כיום: מילות הקישור שהמחולל מדפיס, כמו et al. ו־pp., יוצאות באנגלית גם בעמוד העברי. לכן אחרי שהעתקתם רשומה, התאימו ידנית את מה שמופיע בטבלה שלמעלה: החליפו & ב־״ו״, et al. ב־״ואחרים״ ו־pp. ב־״עמ׳״, ובדקו את סדר שם המחבר. גם כללי הכיווניות שלמעלה חלים על מה שהמחולל מפיק.

כדי להישאר בצד הבטוח, שלבו את הכלי בתהליך קבוע:

1. אספו את הפרטים מהמקור עצמו (עמוד השער של הספר, דף המאמר).
2. הזינו אותם במחולל ובחרו APA 7.
3. התאימו לעברית לפי הטבלה.
4. הדביקו לרשימה ומיינו אלפביתית.
5. עברו על הרשימה מול הטקסט וודאו שכל הפניה מתאימה לרשומה.

אם הניסוח של התוכן עצמו הוא החשש שלכם, ולא העיצוב, ראו איך עושים פרפרזה בלי להעתיק ואת המדריך על פלגיאט. בדיקת ההעתקות של AdeptWrite משווה למקורות פתוחים בלבד ואינה תחליף להפניות נכונות.

הערות שוליים: מתי הן מחליפות את APA

במשפטים ובחלק ממחלקות מדעי הרוח נהוג לצטט בהערות שוליים, ולא בשם ושנה בתוך הטקסט. ההבדל המעשי: בהערות שוליים כל הפניה מופיעה בתחתית העמוד עם פרטי המקור, ולא בסוגריים בגוף המשפט. גם כאן המחלקה קובעת את הפרטים, כולל קיצורים כמו ״שם״ לחזרה על המקור הקודם. ב־APA משתמשים בהערות שוליים בעיקר להערות תוכן קצרות. שאלה שחוזרת אצל סטודנטים היא מה לעשות כשחצי מהקורסים מבקשים APA וחצי הערות שוליים: שמרו את פרטי המקורות פעם אחת, בשדות נפרדים (מחבר, שנה, כותרת, הוצאה, עמודים), וכך תוכלו להפיק מהם כל סגנון.

סדר עבודה שחוסך זמן

הרבה בעיות ברשימה נוצרות כי מרכיבים אותה ברגע האחרון. עדיף להוסיף כל מקור לרשימה ברגע שקראתם בו, עם העמוד שממנו לקחתם ציטוט או נתון. כך תימנעו מהמצב שבו נתון מופיע בטקסט ואין לכם מושג מאיזה מקור הגיע, וגם מבעיית הפלגיאט הלא מכוון. בסוף העבודה נשארת רק עבודת עריכה: מיון, בדיקת עקביות והתאמות לעברית. מומלץ לבדוק פעם אחת את כל ההפניות בגוף הטקסט מול הרשימה, בעזרת חיפוש ידני של כל שם מחבר.

מקורות באינטרנט ובמאגרי מידע

מאמר שנמצא במאגר של הספרייה מצוטט כמו מאמר בכתב עת, ולא כאתר האינטרנט של המאגר. אם יש DOI, כתבו אותו כקישור מלא. עבור דף אינטרנט ארגוני ציינו את שם הארגון כמחבר אם אין מחבר אישי. פרסומים רשמיים, כמו דוחות משרדי ממשלה, מצוטטים עם שם הגוף המפרסם כמחבר. בכל מקרה של ספק, פנו לספרנית או לספרן של המוסד: זה שירות שהמוסד מציע, והוא נותן תשובה מחייבת יותר מכל מדריך חיצוני.

רשימת בדיקה לפני הגשה

• בדקתי את הנחיות הקורס וביקשו APA 7 (ולא הערות שוליים).
• כל הפניה בטקסט מופיעה ברשימה, וכל רשומה מופיעה בטקסט.
• הרשימה ממוינת אלפביתית, ואם יש שתי רשימות, הן מסומנות בבירור.
• ״ו״, ״עמ׳״, ״בתוך״ ו״עורכים״ מופיעים במקורות העבריים.
• שמות כתבי עת וכרכים בנטוי.
• כתובות וסימני פיסוק לא התהפכו.
• בדקתי כל רשומה שנוצרה אוטומטית מול המקור.

← כל המדריכים